מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
דחפור משוריין די־9, מכונה בצה"ל "דובי" וידוע בעולם בשם IDF Caterpillar D9 (גם בשפה העברית "D9" נהגה כ"דִי־נַיין"), הוא אחד מכלי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) המשוריינים שבשירות חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל. כלי זה הוא גרסה צבאית ממוגנת של דחפור זחלי כבד מדגם קטרפילר די־9.
חיל ההנדסה הישראלי מפעיל דחפורים כבדים החל ממלחמת העצמאות. ב־1954 בנתה חברת קטרפילר לראשונה את ה־D9 ועד מהרה הוא מצא את דרכו אל ההנדסה האזרחית בישראל ומשם לשורות צה"ל. כיום צה"ל מחזיק דחפורי D9 רבים במספר דגמים – L (עם 460 כ"ס), N (עם כ־400 כ"ס), R (עם 405 כ"ס) ו־T (עם 410 כ"ס). הצבא מתקין עליהם חליפת מיגון, שריון לכלי רכב, מערכת כיבוי אש ומערכות קשר, וניתן להתקין עליהם גם מקלע (מאג חש"ן 7.62x51 מ"מ נאט"ו) ומדוכות עשן (תוצרת תע"ש) בעת הצורך. דחפור D9R ממוגן שוקל כ־56 טונות.
הדחפורים מופעלים על ידי יחידות הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית, על ידי לוחמים שעברו קורס צמ"ה ייעודי בבית הספר להנדסה צבאית, ופעילים במגוון תחומים ומשימות, בעתות שגרה ובעתות מלחמה. צוות הדחפור מורכב משני לוחמים: מפעיל ומפקד. המפעיל נוהג בדחפור ומפעיל את הכלים, ואילו המפקד משמש כאחראי קשר ותצפית וכמקלען בעת הצורך.
ייעודיהם של דחפורי חיל ההנדסה במלחמה כוללת הם:
בעימות נמוך עצימות, בלחימה בשטח בנוי ובלוחמה בטרור הדחפורים הממוגנים גם הורסים מבנים ובתים ממולכדים שבהם מתבצרים מחבלים חמושים היורים על הכוחות, כגון בנוהל סיר לחץ.[8][9] השריון של ה־D9 מקנה לו עמידות בפני יריות ומטעני חבלה, ולכן הוא מועדף על פני כלי צמ"ה אחרים (כמו מחפר ויעה אופני) כאשר ישנה סכנה של ירי ומטענים מהמבנה.
בעת שגרה משמשים הדחפורים לפעילות ביטחון שוטף, חישוף צבאי, עבודות עפר, בניית מגננים וחומות מפגע, סיוע בעבודות בנייה וביצור, הכשרת צירים, כיבוי אש,[10][11] חילוץ כלי רכב ופעילות הנדסית לצד כלי צמ"ה אחרים. הדחפורים הכבדים גם משמשים לפינוי שדות מוקשים ישנים בגבולות שלום. דחפורי D9 משמשים גם את יחידות סילוק הפצצות (ס"פ) של חיל ההנדסה הקרבית, כולל את פלגות הס"פ של יהל"ם, המצוידות גם בדחפורי D9T המופעלים בשלט רחוק.
החשיבות של ה־D9 גדלה במהלך מבצע שלום הגליל ובמהלך השהייה ברצועת הביטחון בדרום לבנון בשנים 1982–2000, אז מצאו את עצמם מפעילי הדחפורים בחזית לעיתים קרובות במשימות של פריצת צירים וטיפול במטעני חבלה ומוקשי נ"ט. זינוק נוסף בפופולריות של ה־D9 וההכרה בחשיבותו הצבאית אירעו במהלך האינתיפאדה השנייה (2000–2005) בה שימש ה־D9 – בנוסף לפריצת צירים, ניקוי זירות מטענים וחילוץ כלי רכב – גם ללוחמה פעילה בטרור על ידי הריסת מבנים תחת אש והכרעת המחבלים המתבצרים בהם. מאז הפך ה־D9 לאחד הכלים המרכזיים בפעילות הצבאית ללוחמה בטרור.
עיקר שימושו של ה־D9 כיום הוא בעימות עם גורמי טרור פלסטיני, בעבודות עפר והנדסה שגרתיות, בחילוץ טנקים ורכב קרבי משוריין, ובפעילות ביטחון שוטף בגבולות ישראל. בשל מיגונו הכבד הוא הכלי ההנדסי המועדף לפעילות הנדסה בגבולות מסוכנים כגון ציר הוברס (ציר הביטחון של גדר המערכת סביב רצועת עזה) וגבול הצפון עם דגש על גזרת הר דב.[12]
בעקבות ההצלחה הרבה של צה"ל בשימוש בדחפורי D9 משוריינים, החלו גם צבאות אחרים, וביניהם הכוחות המזוינים של ארצות הברית, להשתמש בגרסאות ממוגנות של דחפור הקטרפילר די־9 עם ערכת המיגון שפותחה בישראל. חברת קטרפילר מציעה גם גרסה ממוגנת של דחפור הקטרפילר די־7 הקטן יותר, שנועדה לצרכים צבאיים ופינוי מוקשים. בעימותים בסוריה ולבנון נעשה שימוש בדחפורים בעלי מיגון מאולתר, בהשראת השימוש של ישראל בדחפורים. עם זאת, ארגוני שמאל מתחו ביקורת על צה"ל וחברת קטרפילר בשל השימוש של צה"ל בדחפורים להריסת בתים בסכסוך הישראלי־פלסטיני ובניית גדר ההפרדה ביהודה ושומרון.
זוהי אמת המקובלת על כולם, שרווק בעל רכוש רב זקוק בהכרח לרעיה.
מעבורת החלל קולומביה הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א. במהלך שירותה ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים. ב-1 בפברואר 2003 התרסקה המעבורת עם כניסתה לאטמוספירה, כשעל סיפונה שבעה אסטרונאוטים, בהם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל"ם אילן רמון.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.