מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.


ערך מומלץ: דחפור די-9 בשירות צה"ל

Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא ההגנה לישראל

משתמשים משניים

Great Seal of the United States (obverse).svg הכוחות המזוינים של ארצות הברית

מחיר כמיליון דולר (D9T) לפני מיגון שנת ייצור אזרחי: מ־1954, ממוגן: מ־1986 מערכה מרכזית מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן מידע טכני אורך 8.7 מטרים (29 רגל) רוחב 4.5 מטרים (15 רגל) גובה 4.1 מטרים (13 רגל) משקל 56 טונות (123,000 ליברות) מהירות 12 קמ"ש (קדמי), 14.7 קמ"ש (אחורי) מנוע

מנוע דיזל תוצרת קטרפילר:

שריון שריון על תא המפעיל, המערכות המכניות וגחון הכלי; חלונות מזכוכית משוריינת, מיגון כלוב לתא המפעיל וזחלים משוריינים צוות 2 (מפעיל ומפקד) מערכות נשק חימוש עיקרי כף (להב) דחפור ומעקר (קרס אחורי) חימוש משני מקלע מאג, חרך ירי ומדוכות עשן
דחפור D9 משוריין של צה"ל בתצוגה לכבוד יום העצמאות ה־66 למדינת ישראל. הדחפור הממוגן מכונה בצה"ל "דובי" וזוכה למיגון כבד המאפשר לו לעבוד בחזית ובשדה הקרב, כולל תחת אש אויב.

דחפור משוריין די־9, מכונה בצה"ל "דובי" וידוע בעולם בשם IDF Caterpillar D9 (גם בשפה העברית "D9" נהגה כ"דִי־נַיין"), הוא אחד מכלי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) המשוריינים שבשירות חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל. כלי זה הוא גרסה צבאית ממוגנת של דחפור זחלי כבד מדגם קטרפילר די־9.

חיל ההנדסה הישראלי מפעיל דחפורים כבדים החל ממלחמת העצמאות. ב־1954 בנתה חברת קטרפילר לראשונה את ה־D9 ועד מהרה הוא מצא את דרכו אל ההנדסה האזרחית בישראל ומשם לשורות צה"ל. כיום צה"ל מחזיק דחפורי D9 רבים במספר דגמים – L (עם 460 כ"ס), N (עם כ־400 כ"ס), R (עם 405 כ"ס) ו־T (עם 410 כ"ס). הצבא מתקין עליהם חליפת מיגון, שריון לכלי רכב, מערכת כיבוי אש ומערכות קשר, וניתן להתקין עליהם גם מקלע (מאג חש"ן 7.62x51 מ"מ נאט"ו) ומדוכות עשן (תוצרת תע"ש) בעת הצורך. דחפור D9R ממוגן שוקל כ־56 טונות.

הדחפורים מופעלים על ידי יחידות הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית, על ידי לוחמים שעברו קורס צמ"ה ייעודי בבית הספר להנדסה צבאית, ופעילים במגוון תחומים ומשימות, בעתות שגרה ובעתות מלחמה. צוות הדחפור מורכב משני לוחמים: מפעיל ומפקד. המפעיל נוהג בדחפור ומפעיל את הכלים, ואילו המפקד משמש כאחראי קשר ותצפית וכמקלען בעת הצורך.

ייעודיהם של דחפורי חיל ההנדסה במלחמה כוללת הם:

  1. פריצה הנדסיתפריצת צירים, הרס סוללות, כיסוי תעלות, סלילת דרכים, ניקוי זירות מטענים[1] ופינוי מוקשים.
  2. הבטחת ניידות של הכוחות גם באמצעות חילוץ כלי רכב ורכב קרבי משוריין תקועים או פגועים. על פי תורת חילוץ הרק"ם בצה"ל, לחוליית המחלצים של חיל החימוש מצטרף דחפור המאבטח את הכוחות על ידי בניית חומת מפגע סביבם, ובמקרה הצורך הופך, דוחף או גורר טנקים וכלי רכב.[2][3][4] ב־2008 הוסבו מספר דחפורי D9L לדחפורי חילוץ במטרה שיתגברו או יחליפו את טנק החילוץ M-88 המיושן. על הדחפורים הותקנו התקני חיבור וכננת חילוץ שמאפשרים חיבור לרכב קרבי משוריין וגרירה של הכלי הפגוע.[5][6][7]
  3. בניית עמדות מגנן, עמדות ירי וסוללות עפר לטנקים של חיל השריון כנגד ירי נ"ט.
  4. חישוף צבאי, כגון גילוח צמחייה שיכולה להסתיר מטעני צד ומארבים של כוחות אויב.
  5. הריסת תשתיות אויב (לאחר שהשתלטו עליהם) ובהן מבנים, מוצבים, ביצורים, דרכי גישה ועוד.
  6. לוחמה בשטח בנוי, כולל פתיחת צירים ממולכדים, פריצת מכשולים והריסת מבנים תחת אש.

בעימות נמוך עצימות, בלחימה בשטח בנוי ובלוחמה בטרור הדחפורים הממוגנים גם הורסים מבנים ובתים ממולכדים שבהם מתבצרים מחבלים חמושים היורים על הכוחות, כגון בנוהל סיר לחץ.[8][9] השריון של ה־D9 מקנה לו עמידות בפני יריות ומטעני חבלה, ולכן הוא מועדף על פני כלי צמ"ה אחרים (כמו מחפר ויעה אופני) כאשר ישנה סכנה של ירי ומטענים מהמבנה.

בעת שגרה משמשים הדחפורים לפעילות ביטחון שוטף, חישוף צבאי, עבודות עפר, בניית מגננים וחומות מפגע, סיוע בעבודות בנייה וביצור, הכשרת צירים, כיבוי אש,[10][11] חילוץ כלי רכב ופעילות הנדסית לצד כלי צמ"ה אחרים. הדחפורים הכבדים גם משמשים לפינוי שדות מוקשים ישנים בגבולות שלום. דחפורי D9 משמשים גם את יחידות סילוק הפצצות (ס"פ) של חיל ההנדסה הקרבית, כולל את פלגות הס"פ של יהל"ם, המצוידות גם בדחפורי D9T המופעלים בשלט רחוק.

החשיבות של ה־D9 גדלה במהלך מבצע שלום הגליל ובמהלך השהייה ברצועת הביטחון בדרום לבנון בשנים 19822000, אז מצאו את עצמם מפעילי הדחפורים בחזית לעיתים קרובות במשימות של פריצת צירים וטיפול במטעני חבלה ומוקשי נ"ט. זינוק נוסף בפופולריות של ה־D9 וההכרה בחשיבותו הצבאית אירעו במהלך האינתיפאדה השנייה (2000–2005) בה שימש ה־D9 – בנוסף לפריצת צירים, ניקוי זירות מטענים וחילוץ כלי רכב – גם ללוחמה פעילה בטרור על ידי הריסת מבנים תחת אש והכרעת המחבלים המתבצרים בהם. מאז הפך ה־D9 לאחד הכלים המרכזיים בפעילות הצבאית ללוחמה בטרור.

עיקר שימושו של ה־D9 כיום הוא בעימות עם גורמי טרור פלסטיני, בעבודות עפר והנדסה שגרתיות, בחילוץ טנקים ורכב קרבי משוריין, ובפעילות ביטחון שוטף בגבולות ישראל. בשל מיגונו הכבד הוא הכלי ההנדסי המועדף לפעילות הנדסה בגבולות מסוכנים כגון ציר הוברס (ציר הביטחון של גדר המערכת סביב רצועת עזה) וגבול הצפון עם דגש על גזרת הר דב.[12]

בעקבות ההצלחה הרבה של צה"ל בשימוש בדחפורי D9 משוריינים, החלו גם צבאות אחרים, וביניהם הכוחות המזוינים של ארצות הברית, להשתמש בגרסאות ממוגנות של דחפור הקטרפילר די־9 עם ערכת המיגון שפותחה בישראל. חברת קטרפילר מציעה גם גרסה ממוגנת של דחפור הקטרפילר די־7 הקטן יותר, שנועדה לצרכים צבאיים ופינוי מוקשים. בעימותים בסוריה ולבנון נעשה שימוש בדחפורים בעלי מיגון מאולתר, בהשראת השימוש של ישראל בדחפורים. עם זאת, ארגוני שמאל מתחו ביקורת על צה"ל וחברת קטרפילר בשל השימוש של צה"ל בדחפורים להריסת בתים בסכסוך הישראלי־פלסטיני ובניית גדר ההפרדה ביהודה ושומרון.

ציטוט יומי

IT is a truth universally acknowledged, that a single man in possession of a good fortune must be in want of a wife.

זוהי אמת המקובלת על כולם, שרווק בעל רכוש רב זקוק בהכרח לרעיה.

ג'יין אוסטן במשפט הפתיחה של ספרה, "גאווה ודעה קדומה", המסביר בציניות את הרקע לעלילות השידוכין המגוונות שמתפתחות בספר

היום בהיסטוריה

אירועים בלוח העברי

תמונה מומלצת



מעבורת החלל קולומביה הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א

מעבורת החלל קולומביה הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א. במהלך שירותה ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים. ב-1 בפברואר 2003 התרסקה המעבורת עם כניסתה לאטמוספירה, כשעל סיפונה שבעה אסטרונאוטים, בהם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל"ם אילן רמון.


עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.