תמונה מומלצת
.jpg)
פרש הנחושת - פסלו של הצאר פיוטר הגדול המוצב במרכז סנקט פטרבורג. הפסל נבנה מארד אך קיבל את שמו בעקבות שיר מפורסם של אלכסנדר פושקין. הפסל הוא אחד מסמלי העיר.
מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
המשלחת הבריטית לאנטארקטיקה 1909-1907, המוכרת בשם משלחת נמרוד (באנגלית: Nimrod Expedition), הייתה הראשונה בשלוש משלחות לאנטארקטיקה בראשות ארנסט שקלטון. מטרתה העיקרית, בתוך מגוון של יעדים גאוגרפיים ומדעיים, הייתה להיות הראשונה שתגיע אל הקוטב הדרומי. מטרה זו לא הושגה, אבל מסעה של המשלחת דרומה הגיע אל קו הרוחב הדרומי הרחוק ביותר, 88°, '23 דרום, מרחק 180.6 ק"מ בסך הכל מן הקוטב.[1] היה זה קצה הדרום הרחוק ביותר שהושג עד אז ושיא ההתקרבות אל כל אחד מהקטבים. קבוצה נפרדת בהנהגת הגאולוג הולשי-אוסטרלי אדג'וורת דייוויד הגיעה למיקום המשוער של הקוטב המגנטי הדרומי, ועוד הישג של המשלחת היה ההעפלה הראשונה על הר ארבוס, הר הגעש השני בגובהו באנטארקטיקה.
המשלחת לא קיבלה סיוע ממשלתי או ממסדי, ונסמכה על הלוואות פרטיות ועל תרומות אישיות. היא סבלה מבעיות מימון וההכנות לקראתה נעשו בחופזה. ספינת המשלחת, "נמרוד" הייתה במחצית גודלה של אוניית משלחת דיסקברי של קפטן סקוט מן השנים 1901–1904, ולצוותו של שקלטון חסר הניסיון הדרוש למשלחת מסוג זה. חילוקי דעות התעוררו כתוצאה מהחלטתו של שקלטון להקים את בסיס המשלחת במצר מק-מרדו, סמוך למטה הראשי שקבע שם סקוט בשעתו, בניגוד להבטחה שנתן לסקוט להימנע מכך. אף על פי כן, גם אם פרופיל המשלחת היה נמוך בראשית הדברים במידה ניכרת מזה של משלחת סקוט שש שנים קודם לכן, הישגיה עוררו עניין בבריטניה והציבו את שקלטון בעמדת גיבור בעיני הציבור. הצוות המדעי, שכלל את המנהיג לעתיד של המשלחת האוסטרלו-אסייתית לאנטארקטיקה, דאגלס מוסון, ביצע עבודת שטח מקיפה בתחומי הגאולוגיה, הזואולוגיה והמטאורולוגיה. סידורי התעבורה של שקלטון, שהתבססו על פונים מנצ'וריים, גרירה ממונעת וכלבי מזחלות, היו חידושים שעל אף הצלחתם המוגבלת הועתקו לאחר זמן על ידי סקוט במשלחת טרה נובה.
בשובו מן המשלחת, גבר שקלטון על ספקנותה הראשונית של החברה הגאוגרפית המלכותית לגבי הישגיו וקיבל שפע כיבודים ציבוריים, לרבות תואר אבירות מהמלך אדוארד השביעי. מבחינה כספית, לא יצא שקלטון נשכר מן המשלחת ובסופו של דבר נזקק למענק ממשלתי כדי לעמוד בהתחייבויותיו. תוך שלוש שנים קמו מתחרים לשיא הדרומי שלו, כשאמונדסן, תחילה, ואחריו סקוט, הגיעו אל הקוטב הדרומי. עם זאת, ברגע הניצחון שלו עצמו, קבע אמונדסן: "שמו של ארנסט שקלטון יהא כתוב לעד ברשומות של חקר אנטארקטיקה באותיות של אש".
פרש הנחושת - פסלו של הצאר פיוטר הגדול המוצב במרכז סנקט פטרבורג. הפסל נבנה מארד אך קיבל את שמו בעקבות שיר מפורסם של אלכסנדר פושקין. הפסל הוא אחד מסמלי העיר.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.