מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.


ערך מומלץ: המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)

האימפריה הרוסית (1699-1858)האימפריה הרוסית (1699-1858) האימפריה הרוסית
רומניהרומניה  רומניה
מונטנגרומונטנגרו נסיכות מונטנגרו
Civil flag of Serbia.svg נסיכות סרביה
בולגריהבולגריה מיליציית האופלצ'נצי מאזור בולגריה
גאורגיהגאורגיה מיליציות גאורגיות

ארמניהארמניה מיליציות ארמניות
מיליציות אוסטיות

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית

אבחזיהאבחזיה מיליציות אבחזיות

צ'צ'ניהצ'צ'ניה מיליציות צ'צ'ניות

דאגסטןדאגסטן מיליציות דאגסטניות

מפקדים

רוסיהרוסיה מיכאיל סקובלב
רוסיהרוסיה הדוכס הגדול מיכאיל ניקולאייביץ'
רוסיהרוסיה מיכאיל לוריס מליקוב
רוסיהרוסיה הדוכס הגדול ניקולאי ניקולאייביץ'
רוסיהרוסיה יוסיף גורקו
רוסיהרוסיה איוואן דווידוביץ' לאזרב
רומניהרומניה קרול הראשון
סרביהסרביה קוסטה פרוטיץ'

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית אהמט מוחתאר פאשה
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית עות'מאן נורי פאשה

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית סולימאן פאשה
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית מהמט עלי פאשה
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית אבדילקרים נאדיר פאשה

כוחות

260,000 לוחמים, מהם 185,000 בבלקן ו-75,000 בקווקז[1].

280,000, מתוכם 80,000 בקווקז, 200,000 בבלקן, מחציתם נייחים[4].

אבדות

15,567 חיילים רוסים הרוגים, 56,652 פצועים. בנוסף מתו עוד 81,363 חיילים רוסים, רובם ממגפות ועוד 1,713 מסיבות שונות[2].
4,302 רומנים הרוגים או נעדרים, 3,316 פצועים[3].
15,000 לוחמים בולגרים
5,000 לוחמים מונטנגרים
5,000 לוחמים סרבים.

30,000 הרוגים בקרבות ועוד 90,000 שנפטרו ממחלות, מגפות וכתוצאה מפציעות קרב[4].

המלחמה העות'מאנית-רוסית שנערכה בשנים 18771878טורקית: Harbı ‏93 - "מלחמת התשעים ושלושה" או 1877-1878 Osmanlı-Rus Savaşı; ברוסית: Русско-турецкая война 1877-1878) הייתה מלחמה שעיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו. מלחמה זו היוותה ציון דרך לקראת סיום דרכה של האימפריה העות'מאנית כמעצמה.

הרקע למלחמה נעוץ בהתעוררות הלאומית בחבל הבלקן, יחד עם שאיפת הרוסים להחזיר לעצמם שטחים שאיבדו במהלך מלחמת קרים, לשקם את הדומיננטיות שלהם בים השחור ולהשיג שליטה על מצרי הבוספורוס והדרדנלים, המובילים מהים השחור אל הים התיכון. האימפריה הרוסית למודת הניסיון ממלחמת קרים, החליטה עתה להשיג תמיכה במלחמה בדרכים דיפלומטיות על ידי הצגתה כמלחמת שחרור של עמי הבלקן הסלאביים במאבקם נגד האימפריה העות'מאנית, תוך ניצול חולשתו של השלטון העות'מאני המרכזי, שנבעה מהנסיבות שהובילו לעלייתו של עבדול חמיד השני לכס הסולטנות מחד-גִּיסָא וחוסר ניסיונו בתפקיד, בעת פרוץ המלחמה, מאִידָךְ-גִּיסָא[5].

כתוצאה מהמלחמה הכריזו נסיכויות רומניה, סרביה ומונטנגרו על עצמאותן הרשמית והתנתקותן מן האימפריה העות'מאנית, אף על פי שבפועל התנהלו כישויות עצמאיות כבר שנים אחדות. לאחר כמעט 500 שנות שלטון עות'מאני, שנמשך מ-1396 עד 1878, הוקמה מחדש המדינה הבולגרית, בשלב זה כנסיכות אוטונומית במסגרת חוזה סן סטפנו. בהמשך העביר קונגרס ברלין את בוסניה והרצגובינה לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, האי קפריסין נמסר לחזקת האימפריה הבריטית ואזור בסרביה והעיר קארס לחזקת האימפריה הרוסית.

ציטוט יומי

אין מלך אשר הוא חזק בעצמו. עשרה או חמישה עשר מלכים הולכים אחר חמורבי מלך בבל; כמספר הזה הולכים אחר רים-סין מלך לרסה; כמספר הזה הולכים אחר אובל-פי-אל מלך אשנונה; כמספר הזה הולכים אחר אמות-פי-אל מלך קטנה; ועשרים מלכים הולכים אחרי ירימלים מלך ימחד

מכתבו של אתוּראַסדוּ נציב מארי בנחור, ארכיון מארי, 1770 לפנה"ס

היום בהיסטוריה

אירועים בלוח העברי

תמונה מומלצת



כחלק מחגיגות העשור למדינת ישראל, נערך שחזור של טקס הכרזת העצמאות. באולם שוחזרו הריהוט, הקישוטים ותמונות האמנות, כפי שהיו בטקס ההכרזה המקורי. משתתפי טקס ההכרזה מתש"ח ישבו בערך במושבים המקוריים בסדר בו ישבו בתש"ח.

כחלק מחגיגות העשור למדינת ישראל, נערך שחזור של טקס הכרזת העצמאות, בה' באייר תשי"ח, 25 באפריל 1958, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד בתל אביב, המקום שבו הכריז דוד בן-גוריון בה' באייר תש"ח על הקמת המדינה. באולם שוחזרו הריהוט, הקישוטים ותמונות האמנות, כפי שהיו בטקס ההכרזה המקורי. משתתפי טקס ההכרזה מתש"ח ישבו בערך במושבים המקוריים בסדר בו ישבו בתש"ח, למעט אחדים שנפטרו כאליעזר קפלן ודוד רמז, שבמקומם ישבו אלמנותיהם. אחרים שלא השתתפו בטקס עצמו, אך חתמו על מגילת העצמאות, השתתפו גם הם - למשל הרב יצחק מאיר לוין, מנהיג אגודת ישראל.


עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.