מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה, המכונה גם הקונסיסטוריון היהודי, היה מוסד מנהל אוטונומי של קהילות יהדות בולגריה, שפעל בהכרה רשמית משלטונות בולגריה, בין השנים 1889–1959. המוסד ייצג את יהודי בולגריה מול השלטון, וסיפק את צורכיהן הדתיים, הסוציאליים והחינוכיים של הקהילות השונות[1].
ראשית דרכה של הקונסיסטוריה לוותה במאבקי שליטה בין נכבדי הקהילות היהודיות בערים השונות לבין ראשי התנועה הציונית בבולגריה ובין הציונים לבין הרבנות הראשית. בראשית המאה ה-20, עת כיהן מרדכי אהרנפרייז כרב הראשי של בולגריה, הגיע המאבק לשיאו ואף גלש לפסים אלימים. המאבק הוכרע לטובת התנועה הציונית והרב אהרנפרייז התפטר.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נקבע תקנון התנהלותה של הקונסיסטוריה, וב-1927 לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרדי הממשלה הבולגרית הוא אושר, אך רק באופן זמני, על ידי שר הדתות הבולגרי. הקונסיסטוריה פעלה להרחבת מערכת החינוך היהודית, טיפלה בסוגיית מינוי רב ראשי ובתי דין רבניים ונלחמה נגד תופעות אנטישמיות בממלכה הבולגרית. ראשי הקונסיסטוריה השתתפו במוסדות בינלאומיים שונים ובכלל זה בקונגרסי מיעוטים.
החל מאמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 התקרבה בולגריה לגרמניה הנאצית ובמקביל גברה האנטישמיות הממוסדת במדינה. הקונסיסטוריה נקטה בשורת פעולות מחאה והסברה מול אישי ציבור ופוליטיקאים, אשר שיאן במאבק נגד החלתו של החוק להגנת האומה. החוק אושר בפרלמנט, ובהמשך, עם הקמתו של הקומיסריון לענייני יהודים בראשות אלכסנדר בלב, הוכפפה הקונסיסטוריה אליו ובאופן רשמי פעילותה כמעט ושותקה.
הנהגתה המשיכה בפעילות לא רשמית ונאבקה נגד תוכניות גירוש יהודי בולגריה. במאי 1943 גורשו יהודי סופיה לערי השדה וראשי הקונסיסטוריה נאסרו ונשלחו למחנה הריכוז סומוביט. ב-9 בספטמבר 1944 התחוללה ברחבי בולגריה הפיכה שהובלה על ידי חזית המולדת הבולגרית וזכתה לחסותו של הצבא האדום אשר כוחותיו כבשו את סופיה. המגורשים ועובדי הכפייה מקרב 50,000 יהודי בולגריה שוחררו והחלו לשוב לבתיהם.
חברי המפלגה הקומוניסטית מקרב בני הקהילות היהודיות השתלטו בכוחניות על מוסדות הקונסיסטוריה ומינו חברים מטעמם להנהגתה. בהמשך, שותפו בקונסיסטוריה באופן מוגבל גם נציגי התנועות הציוניות. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו מרבית יהודי בולגריה ארצה והשלטון הקומוניסטי הגביל בהדרגה את פעילות הקונסיסטוריה לנושאי דת ותרבות, עד ביטולו המוחלט של מוסד הקונסיסטוריה ב-1959.
פיצוץ בייקר במסגרת מבצע פרשת דרכים, שהיה סדרה של ניסויים בנשק גרעיני שבוצעו על ידי ארצות הברית בקיץ 1946 באטול ביקיני שבאיי מרשל. סדרת הניסויים כללה שני פיצוצים בעוצמה של 21 קילוטון, בהם פיצוץ בייקר, שבו המתקן הגרעיני "בייקר" (Baker) התפוצץ בעומק של 27 מטר מתחת לפני הים ב-25 ביולי 1946. הפיצוצים הגרעיניים שנערכו במסגרת המבצע היו הרביעי והחמישי בהיסטוריה (לאחר ניסוי טריניטי והטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי).
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.