תמונה מומלצת
ב-19 ביולי 2013 נכנסה הגשושית קאסיני לצל של שבתאי וצילמה אותו ואת ירחיו, את טבעותיו הפנימיות וגם את כדור הארץ. לקראת המאורע נערכו פעילויות אסטרונומיה ומדע פופולרי ברחבי העולם, והוא נודע בתור "היום בו כדור הארץ חייך".
מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
מרי רוז (באנגלית: Mary Rose) הייתה אוניית מפרשים מלחמתית אנגלית מסוג קאראק מהמאה ה-16, שטבעה בקרב ב-1545. שרידיה נמשו מהים ב-1982, והם מוצגים כיום במוזיאון "מרי רוז" בנמל פורטסמות'.
האונייה הושקה ב-1511, בתקופת שלטונו של הנרי השמיני, ובמהלך שירותה נטלה חלק בכמה מן המלחמות שניהל נגד צרפת, סקוטלנד וברטאן. ב-1536 שופצה האונייה שיפוץ מקיף, וממדיה וחימושה גדלו. ב-19 ביולי 1545, תוך כדי הקרב במצר סולנט נגד צי פלישה צרפתי, התמלאה לפתע האונייה מים וטבעה. טרופת האונייה התגלתה ב-1971, והיא נמשתה ב-1982 באחד מהפרויקטים המסובכים והיקרים ביותר בתולדות הארכאולוגיה הימית. האונייה עצמה ואלפי הממצאים שנחשפו במקום טביעתה הם בבחינת כמוסת זמן רבת ערך להכרת תקופת בית טיודור. הממצאים כוללים כלי-נשק, חלקי מעטה המפרשים, אפסניה ימית-מלחמתית ומגוון רחב של חפצים ששימשו את אנשי הצוות. רבים מן הממצאים אינם מוכרים משום מקום אחר זולת "מרי רוז", והם מרחיבים את הידיעה על התקופה בתחומים רבים, מלוחמה ימית ועד מבנה כלי הנגינה של התקופה. מאמצע שנות השמונים, תוך כדי עבודות שימור השרידים שנמשו, הוצגו שרידי האונייה למבקרים במספנה ההיסטורית בפורטסמות'. ב-31 במאי 2013 הושלמה בנייתו של המבנה החדש של מוזיאון "מרי רוז" והוא נפתח לקהל. מוצגים בו האונייה עצמה והממצאים הרבים שנמשו מתוכה וממקום טביעתה.
"מרי רוז" הייתה כנראה אחת מאוניות המלחמה הייעודיות הראשונות שנבנו עבור צי המלחמה האנגלי, שכן אין כל עדות לכך ששימשה גם כאוניית סוחר כנהוג באותה תקופה. היא חומשה בתותחים כבדים מסוגים חדשים שיכלו לירות דרך פתחים בדפנות האונייה, שיטה חדשה שפותחה בתקופה שבה נבנתה. לאחר השיפוץ המקיף שנעשה באונייה ב-1536, היא הייתה אחת האוניות הראשונות שיכלו לירות מטח דופן, אם כי טקטיקות המערך הטורי, שהתבססו על שיטת ירי זו, עדיין לא פותחו. הסיבות המדויקות לטביעתה אינן ידועות. קיימות תאוריות שונות הנשענות על עדויות היסטוריות, על ידע על אודות בניית אוניות במאה ה-16 ועל ניסויים בני זמננו, אך בשל העדויות הסותרות והיעדרם של ממצאים פיזיים, לא ניתן לקבוע בוודאות מה גרם לטביעתה. הסברה הרווחת היא כי "מרי רוז" איבדה את יציבותה, התמלאה במים וטבעה.
אבל למה, ישנם השואלים, הירח? למה לבחור בזה כמטרתנו? והם עשויים לשאול, למה לטפס על ההר הגבוה ביותר? למה, 35 שנה קודם, לחצות בטיסה את האוקיינוס האטלנטי?...
אנו בוחרים להגיע אל הירח. אנו בוחרים להגיע אל הירח בעשור הזה, ולעשות את הדברים האחרים, לא משום שהם קלים, אלא משום שהם קשים, משום שמטרה זו תאפשר לארגן ולמדוד את מיטב האנרגיות והכישורים שלנו, משום שאתגר זה הוא אתגר שאנו מוכנים לקבל על עצמנו, אתגר שאיננו מוכנים לדחות, ואתגר שאנו מתכוונים גם לנצח...
ב-19 ביולי 2013 נכנסה הגשושית קאסיני לצל של שבתאי וצילמה אותו ואת ירחיו, את טבעותיו הפנימיות וגם את כדור הארץ. לקראת המאורע נערכו פעילויות אסטרונומיה ומדע פופולרי ברחבי העולם, והוא נודע בתור "היום בו כדור הארץ חייך".
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.