מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.


ערך מומלץ: החומה הגדולה של סין

החומה הגדולה של סין (גם החומה הסינית או החומה הסינית הגדולה; בסינית: 長城, בפין-יין: Cháng Chéng, תרגום מילולי לעברית: "מצודה/עיר ארוכה"; שם נוסף בסינית: 萬里長城, בפין-יין: Wànlǐ Chángchéng, תעתיק: "וָאן-לִי צָ'אנְג צֶ'נְג", תרגום חופשי לעברית: "החומה שאורכה עשרת אלפים לִי"[1]) היא מערכת ביצורים מאדמה, מלבנים ומאבנים בצפון סין, שנבנתה ושופצה פעמים רבות בין המאה ה-5 לפנה"ס למאה ה-16, ומטרתה הייתה להגן על האימפריה הסינית מפני פשיטות של ברברים ממונגוליה וממנצ'וריה, שהתרחשו פעמים רבות במהלך ההיסטוריה הסינית. מאז המאה ה-5 לפנה"ס נבנו כמה חומות שזכו לתואר החומה הגדולה. אחת המפורסמות שבהן הייתה חומה שנבנתה בין השנים 220 ל-206 לפנה"ס על ידי קיסר סין הראשון, צ'ין שה-חואנג משושלת צ'ין, שממנה נותרו שרידים מעטים בלבד. החומה ששרדה עד ימינו נבנתה בתקופת שושלת מינג במהלך המאה ה-15 והמאה ה-16.

החומה הגדולה נמשכת משָׁאנְהָאיגְווָאן במזרח עד לופ נור במערב, לאורך קשת המתווה באורח גס את גבולה הדרומי של מונגוליה הפנימית. המחקר הארכאולוגי המקיף ביותר בנושא שנערך בשנת 2009, ואשר השתמש בטכנולוגיות מתקדמות, הגיע למסקנה שהחומה הגדולה כולה, הכוללת גם את חומות המשנה המסתעפות ממנה, משתרעת לאורך של 8,851 ק"מ. מספר זה כולל 6,259 קילומטרים של קטעי חומות של ממש, 359.7 קילומטרים של חפירים ו-2,232 קילומטרים של מחסומי הגנה טבעיים כדוגמת הרים ונהרות.[2][3] החומה הגדולה של סין הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1987.

היום בהיסטוריה

אירועים בלוח העברי

תמונה מומלצת



קויוט מיילל בקולורדו.

קויוט מיילל בקולורדו. הקויוט הוא מין יונק ממשפחת הכלביים המצוי ברחבי אמריקה הצפונית. הקויוט הוא טורף סתגלן היכול לצוד בלהקות כדי לגבור על טרף גדול כמו איילים אך בדרך כלל מצוי בקבוצות קטנות יותר ומחפש טרף קטן יותר.


עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.