ציטוט יומי
 |
טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב. |
 |
| – ספר משלי, פרק י"ז, פסוק א' | ||
מתנדבי ויקיפדיה מתכבדים להגיש לך ערך מומלץ, תמונה מומלצת, ומקבץ אירועים מן הלוח הלועזי והעברי שאירעו בתאריך זה. אנו מזמינים אותך להצטרף אלינו! ולסייע בויקיפדיה על-ידי כתיבה, הגהה, מיון לקטגוריות, שיוך תמונות לערכים, יצירת איורים, ועוד.
המרכבה היא סדרה של טנקי מערכה ישראליים המהווה את עמוד השדרה של חיל השריון הישראלי. ייצור המרכבה החל מ-1980, כאשר בחלוף השנים פותחו דגמים יותר מתקדמים ומשוכללים (כל דגם מכונה "סימן"). הדגם המתקדם ביותר הוא המרכבה סימן 4 שנכנס לייצור החל משנת 2003.
הטנק פותח ומורכב בישראל, וכן רוב חלקיו מיוצרים בישראל. תפישת התכנון שלו היא הגנה מרבית לצוות ולכן השריון הקדמי עובה ובוצעה מהפכה עיצובית כשהמנוע מוצב בחזית הטנק, שלא כמו בטנקים מקבילים בעולם. המקום שהתפנה בחלקו האחורי של הטנק איפשר הוספת פתח כניסה אחורי המשמש לנשיאת לוחמי חי"ר ואף לפריקה רגלית של צוות הטנק.
הוגה פרויקט טנק המרכבה הוא ישראל טל, מאלופי צה"ל שתרם רבות לחיל השריון וממבססי דוקטרינת השריון כאגרוף מחץ, ומתכננו הוא המהנדס ישראל טילן.[1] לצורך מימוש הפרויקט במשרד הביטחון הוקמה מנהלת פרויקט טנק המרכבה, מנת"ק - הגוף המתאם ומנהל את הפרויקט ובחיל החימוש הוקמה הרשות לפיתוח טנקים, רפ"ט - הגוף המתכנן ומפתח מבחינה טכנית את הטנק.
טנק המרכבה נחשב לאחד הטנקים הטובים ביותר בעולם וניצב באותה רמה עם הלאופרד 2, הצ'אלנג'ר 2 והאברהמס M1A2. יתרונותיו הבולטים הם המיגון הכבד (הן השריון הפסיבי המודולרי והן מעיל רוח), המערכות הטכנולוגיות המתקדמות (מערכת בקרת הירי ומערכת ניהול קרב (מענ"ק) צבא יבשה דיגיטלי) והמזקו"ם המאפשרת עבירות מרבית גם בשדות הבזלת של רמת הגולן. חסרונותיו העיקריים של המרכבה הם משקלו הרב, תותח קצר יחסית ומהירות פחותה בהשוואה לטנקים אחרים.
|
טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב. |
|
| – ספר משלי, פרק י"ז, פסוק א' | ||
מטה הבולשת הבריטית במגרש הרוסים בירושלים לאחר פיצוצו ב-23 במרץ 1944 על ידי האצ"ל. עקב מיקומו האסטרטגי של מגרש הרוסים על אם הדרך ובקרבת העיר העתיקה, הלאימו הבריטים את הנכסים הרוסיים והפכו את המקום למרכז שלטונם. בעקבות ההסלמה ביחסים בין השלטון הבריטי לבין היישוב היהודי בארץ, עם הקמת המחתרות, ובעיקר לאחר פיצוץ בית הבולשת הבריטית ב-23 במרץ 1944, ופיצוץ מלון המלך דוד ב-22 ביולי 1946 בוצר מגרש הרוסים והוקף בגדרות תיל גבוהים ובמחסומי משטרה, אחד מכמה "אזורי ביטחון" שהוגדרו סביב מבני שלטון בריטיים בירושלים.
עמותת ויקימדיה ישראל היא עמותה (מס' עמותה 580476430) הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות ייזום פרויקטים להקלת הגישה למאגרי ידע.